חוצה ישראל

תמיר שר, עדי ברנדה, רולי נתיב, יעל יוהס, שוקה גלוטמן

בתערוכה  "חוצה ישראל", 2008, חמישה צלמים פותחים צמצם על המרחב הציבורי שלנו.
תוואי העלילה הוא המפגש האנושי (הפרטי נוכח – נעדר).
המרחב שייך למקום. "המקום" מוגדר תמיד ביחס לסובב אותו."המקום" שייך לארץ, לארץ ישראל.למקום הארצי חסר המנוח, החצוי שקצותיו פרומים .
"הארץ" היא מושג מופשט, ללא גבולות ברורים וללא מקומיות מוגדרת.
לחצות את הארץ לאורכה הוא לא רק מושג , הוא מיתוס עוד מימי האבות.
"...אז היה לנו עתיד יותר גדול מן ההווה , והיום יש לנו רק הווה גדול אין קץ. ומי עוד מדבר כאן על עתיד? חוץ מן השלום, כמובן "(ס. יזהר "מי עוד מדבר כאן על עתיד? חוץ מהשלום כמובן" עתון 77, נובמבר 2001 ) .
חמשת הצלמים , בני דורות שונים , מרחיבים את המבט השגרתי , היומיומי  על ההווה .
המרכיבים הויזואליים בתערוכה מצביעים על מערכת קשרים מורכבת בין העבודות שמותירות אחריהן הד מטריד  של אי נחת .

מתוך דף גלריה

דרורה דקל